אנחנו מסתמכים על המים שזורמים לנו מהברז, המים בבריכה או אפילו באגם היפה בצפון
בלי להבין איך המערכת לחיטוי מאגרי מים כנראה "מצילה" אותנו בכל פעם מחדש, מבלי שאנחנו אפילו מודעים לכך. המים עומדים ללא השגחה, כשכל דבר יכול לחדור אליהם ולזהם אותם, ולכן מערכת חיטוי המים עובדת לפי נהלים ובתכיפות שנקבעה מראש.
חיטוי מאגרי מים - מדוע עושים את זה?
ישנן מספר סיבות מדוע חשוב לבצע פעם בשנה (לפחות) ניקוי וחיטוי מאגרי מים: מניעת זיהום, שיפור איכות המים ומניעת נזילות.
הסיבה הראשונה היא, מן הסתם, מניעת זיהום: מאגרי מים יכולים להיחשף לגורמי זיהום שונים כמו לכלוך, אבק, אבנים, בעלי חיים, חיידקים או גורמי מחלות אחרים. ניקוי וחיטוי מאגרי מים עוזרת למנוע זיהום שכבר התחיל להתפשט במאגרי המים, ובכך להגן על בריאות הציבור.
הסיבה השנייה היא, שיפור איכות המים: כל הלכלוך שחודר למים, משפיע גם על הטעם של המים (והריח שלהם). ניקוי וחיטוי מאגרי המים יהפכו אותם לראויים לשתייה גם מבחינת האיכות, אך גם מבחינת הטעם.
הסיבה השלישית היא מניעת נזילות: ניקוי וחיטוי מאגרי מים מסייעים לזהות נזילות או נזקים שנגרמו למאגר, ומאפשרים למים להזדהם. בדיקה קבועה תמנע זאת.
האם איכות המים בישראל נחשבת טובה?
איכות המים בישראל נחשבת טובה מאוד בהשוואה למדינות אחרות בעולם. על פי נתוני משרד הבריאות, מי השתייה בישראל עומדים בתקנים הבריאותיים המחמירים ביותר.
התקנים בישראל קובעים כי מי השתייה צריכים להיות נקיים מבחינה בקטריולוגית וכי צריכים להיות בהם רמות נמוכות של חומרים מזיקים, כגון כלורידים, נתרן וברום. על פי נתוני משרד הבריאות, תוצאות בדיקות מי השתייה בישראל ב-2023 הראו כי כל מי השתייה בישראל עמדו בתקנים הבריאותיים המחמירים ביותר. לא נמצאו חיידקים או גורמי מחלות אחרים במי השתייה, ורמות החומרים המזיקים במי השתייה היו נמוכות בהרבה מהרמות המותרות בתקנים.
הבדיקה כללה דגימות ממקורות מים שונים, כגון:
- מי שתייה ציבוריים: מי שתייה המגיעים למרכזי האספקה של החברות המפיצות מים.
- מי שתייה עצמאיים: מי שתייה הנשאבים מבארות פרטיות או ממערכות מים עצמאיות אחרות.
- מי בריכה: מי בריכות שחייה ציבוריות ופרטיות.
הבדיקה כללה בדיקות לחיידקים, לכימיקלים ולגורמים מזיקים אחרים.
בבדיקות החיידקים, נמצא כי כל הדגימות היו נקיות מבחינה בקטריולוגית. לא נמצאו חיידקים או גורמי מחלות אחרים במי השתייה.
בבדיקות הכימיקלים, נמצא כי רמות החומרים המזיקים במי השתייה היו נמוכות בהרבה מהרמות המותרות בתקנים. לדוגמה, רמות הכלורידים במי השתייה היו נמוכות מ-250 מיליגרם לליטר, רמות הנתרן במי השתייה היו נמוכות מ-200 מיליגרם לליטר ורמות הברום במי השתייה היו נמוכות מ-2 מיליגרם לליטר.
הבדיקה של מי הבריכה העלתה כי כל הדגימות עמדו בתקנים הבריאותיים. רמות החומרים המזיקים במי הבריכה היו נמוכות בהרבה מהרמות המותרות בתקנים. לדוגמה, רמות הכלורידים במי הבריכה היו נמוכות מ-500 מיליגרם לליטר, רמות הנתרן במי הבריכה היו נמוכות מ-200 מיליגרם לליטר ורמות הברום במי הבריכה היו נמוכות מ-5 מיליגרם לליטר.
התוצאות החיוביות של בדיקות המים בישראל מעידות על כך שהרשויות בישראל מקפידות על איכות המים ומספקות לציבור מים ראויים לשתייה.
עם זאת, ישנם מספר גורמים שיכולים להשפיע על איכות המים בישראל, כגון:
- זיהום מקומי: זיהום מקומי יכול להיגרם ממקורות שונים, כגון שפכים תעשייתיים או חקלאים, דליפות של דלקים או כימיקלים, או פגיעה במערכות אספקת המים.
- פגיעה במערכות אספקת המים: פגיעה במערכות אספקת המים, כגון צנרת חלודה או נזילות, יכולה לגרום לזיהום של המים.
- שימוש עצמאי במערכות מים: אנשים המשתמשים במערכות מים עצמאיות, כגון בארות או מכונות אוסמוזה הפוכה, צריכים להקפיד על תחזוקה נכונה של המערכות כדי לשמור על איכות המים.
מה עמדתו של משרד הבריאות בנושא?
חיטוי מאגרי מים משרד הבריאות – על פי הנחיית משרד הבריאות, יש לבצע ניקוי וחיטוי של מאגרי מים אחת לשנה לפחות. הניקוי והחיטוי צריכים להתבצע על ידי חברה מוסמכת לניקוי מערכות מים. הניקוי של מערכת אספקת מי שתיה הוא חשוב כדי לשמור על איכות המים ולמנוע זיהום.
הניקוי והחיטוי של מאגרי המים צריכים לכלול את הפעולות הבאות: ניקוי של המאגר – המאגר צריך להיות נקי מלכלוך, אבק, אבנים או לכלוך אחר. חיטוי המאגר ובדיקות קבועות לזיהוי נזילות או נזקים.
בנוסף לניקוי השנתי, יש לבצע ניקוי נוסף של המאגר במקרים הבאים:
- אם המאגר היה חשוף לגורמי זיהום, כגון ברד, שלג או פגיעה מכוונת (למשל פיגוע טרור).
- אם המאגר לא היה בשימוש במשך זמן רב.
- אם יש חשש לזיהום של המאגר.
משרד הבריאות מבצע בדיקות תקופתיות על איכות המים בישראל. הציבור יכול לבדוק את איכות המים בישוב שלו באתר "המים שלי" של משרד הבריאות.